ניתן בנקל למצוא סיפורים של סטודנטים על עצם חווית חילופי הסטודנטים באתר עולם המשפט ובמקומות נוספים. רובם ככולם מציינים עד כמה החוויה הייתה מדהימה וכמה היא תרמה להם מהיבטים רבים כל כך. הכתבה הבאה לא תעסוק בכך, אלא דווקא בשלב המקדמי. כדי להפיק את המרב מהחוויה הייחודיות הזו, יש לקבל החלטה מושכלת עוד בארץ להיכן מבין שלל המקומות שהפקולטה מציעה אתם בוחרים לטוס. אין להקל ראש בהחלטה זו משום שמדובר על מספר חודשים אינטנסיביים ומלאי משמעות, ומשום שאופי החילופים משתנה באופן משמעותי ממדינה למדינה. 

בגלל שבאופן אישי קצת אכלתי קש בהתחלה במציאת המקום האידיאלי (או יותר נכון: הסטודנטים בשנה שמעליי אכלו קש מהבירור המעמיק שביצעתי) התיישבתי כעת בשנה, בעיצומם של החילופים בבית הספר הפרטי Bucerius Law School  שבהמבורג כדי לשלוח לכם מרחוק את המדריך המלא למציאת המקום האולטימטיבי לחילופי סטודנטים. 

הכתבה מיועדת לחברים שמתעניינים, סקרנים ובעיקר לסטודנטים בשנה א' וב' שאינם מכירים את ההליך הסבוך וכדי לאפשר לכם למקסם את החוויה האדירה כפי שאני נהנה כרגע. 

בטרם אתחיל ברשימת השיקולים המגוונת, אבהיר כבר עתה שבדיוק כמו יחידות בצבא או מציאת מקום עבודה – אמנם יש מקומות שהם טובים יותר "אובייקטיבית" אך כמובן שבסופו של דבר "מקום מוצלח" לחילופי סטודנטים הוא חוויה סובייקטיבית, ובהחלט ייתכן שתדברו עם מספר אנשים ממקומות שונים שיישבעו כי החוויה שלהם היא המעשירה והמגניבה ביותר.

קבוצה אורגנית לחילופים או חבירה לקבוצה קיימת – ישנם מקומות המקיימים חילופי סטודנטים עם בר אילן אשר במסגרתם אתם מתבקשים להצטרף לקבוצה קיימת (קנדה, פלורידה) וישנם אחרים אשר במסגרת החילופים יוצרים קבוצה אורגנית מיוחדת לצורך החילופים עם מקומות מגוונים מכל העולם. מטבע הדברים לכל אחד מהמקומות קיימים יתרונות וחסרונות.
אם תבקשו להצטרף לקבוצה קיימת, סביר כי הכיתה כבר מאורגנת מבחינה חברתית ולימודית עד רמת הדרופבוקס. כך תצטרפו גם לכיתה של מקומיים המכירים את האזור, רובם המוחלט דוברי אנגלית ברמת שפת אם ושמקום מושבם ספציפי.
מצד שני (מאידך, למשפטנים שבינינו), היתרונות בקבוצה אורגנית הם אדירים: כך מצאתי את עצמי יושב בכיתה אחת בלב גרמניה בין סטודנט אוסטרלי לסטודנט מארגנטינה ומטייל בכל שבוע עם חברים חדשים מארה"ב, מהמדינות השונות ברחבי יבשת אירופה, קנדה ומקומות נוספים שעד לחוויית החילופים היו עוד שם על הגלובוס. ההיחשפות לתרבויות שונות ומגוונות מתרחשת במלוא העוצמה, וכך יוצא שאמנם החילופים עצמם מתבצעים בגרמניה, אך בפועל אני מוקף באופן יום יומי עם אנשים שמדברים בשש שפות שונות.
כמובן שהלימודים וכל הפעילויות מתבצעים אך ורק באנגלית, והדבר מהווה יתרון נוסף בכך שעל אף שהלימודים ברמה גבוהה ביותר במקומות מסוימים (גרמניה), הסטודנטים מישראל הם מעוד מדינה אחת מיני רבות שבה אנגלית אינה שפת אם. 
יתרון נוסף, לאופציית הקבוצה האורגנית היא שכולם הגיעו למטרה של חילופים – כלומר, ראש פתוח ונכונות להכיר אנשים – וכך כמעט בכל סופ"ש מטיילים יחד בקבוצות שונות בכל רחבי אירופה, דבר שיכול להיות שקצת יתפספס אם אתם תהיו "החוצניקים" היחידים בכיתה. 

אורך החילופים – זמן הלימודים עצמם משתנה ונע בין אזור החודש וחצי (איטליה) ועד לכמעט חמישה חודשים (סין). האוניברסיטה מחשיבה את נקודת הזכות בכמות שונה ממקום למקום, וכדאי לברר זאת בטרם הנסיעה משום שהדבר משפיע על כמות הקורסים העתידיים שתדרשו לקחת.
מקום קצר יותר יאפשר זמן רב יותר לטיול לאחר הלימודים, אך מצד שני ניתן לפספס קצת את החילופים עצמם במוסד הלימוד. לכך כמובן יש להוסיף את העובדה שגם במקומות שמציעים לימודים ארוכים יותר ניתן לרוב לטייל רבות גם במסגרת של סופ"שים (כזכור בחו"ל מדובר גם על ימי ראשון) או בסתם ימים שבהם אין שיעורים. 

עלות כספית – כמובן שזה מושפע לא רק מהסעיף הקודם, אלא גם מרמת החיים בהם החלטתם לבלות את החילופים, מהאטרקציות מהם אתם בוחרים להשתמש, מיוקר המחיה המקומי ומעלות הטיסה. את כל הנתונים הללו יש לברר בכל אחד מהמקומות כדי לבדוק מהו המקום שמתאים לכיס שלכם בהתאם לדברים שחשובים עבורכם. כך למשל, חלק מהמקומות מציעים מעונות זולים אשר חוסכים גם זמן חיפוש מייגע, בעוד ישנם מקומות אשר בהם תצטרכו להסתדר לבד בחיפוש דירה.
הסכום הממוצע בכל מקרה נע סביב ה-30,000 ש"ח למשך כל הסמסטר. זה אמנם נשמע הרבה, אך יש לקחת בחשבון שבמקומות רבים המחיה עצמה זולה מהארץ, ושגם בישראל רבים מאיתנו משלמים במשך חצי שנה על דירה + רכב + אוכל + הוצאות שוטפות סכום שהוא לא מאד רחוק מכך. חסרון הכיס המרכזי נגרם כמובן מהעובדה שבחו"ל רק מוציאים כסף בעוד בארץ ניתן לעבוד לאורך כל התקופה ולהרוויח בחזרה לפחות חלק מהסכום, בעוד בחו"ל זה כמעט בלתי אפשרי.

החברים שנוסעים איתך מהאוניברסיטה – בזמן השיבוצים ישנו רצון להתחשב בבקשות משותפות, אך כמובן שבלתי אפשרי להתאים זאת במאה אחוז. מי שנוסע לאיטליה יהיה מטבע הדברים עם כמות גדולה של חברים מהאוניברסיטה, בעוד שבמקומות רבים נוסעים 2-3 סטודנטים ובמצבים מסוימים ייתכן ואף תתבקשו לנסוע בגפכם. יש להבין שבכל מקרה רוב המקומות שמקיימים חילופים עם בר אילן, עושים כן גם עם שאר האוניברסיטאות בארץ ולכן בכל מקרה יהיו ישראלים נוספים.
ההמלצה מהניסיון שלי היא שלאחר קבלת השיבוצים תגיעו בראש פתוח. ייתכן ואותם אנשים אשר מסיבות שונות לא התחברתם איתם במהלך הלימודים בארץ דווקא יתאימו לכם ככפפה ליד, ויסתדרו היטב עם הצרכים שלכם בחו"ל. 

דירוג האוניברסיטה במדד הבינלאומי – מכיוון שרבים נוסעים כדי לשפצר קצת את קורות החיים, ישנה משמעות מסוימת ליוקרתה של האוניברסיטה אליה אתם נוסעים. ניתן לבדוק זאת בקלות באינטרנט, אך כמובן שחשוב להבין שאופי הדירוג משתנה בין המדינות, ואם ניתן לומר בהכללה שבישראל אוניברסיטה לרוב תיחשב כיוקרתית ממכללה פרטית, במקומות שונים בחו"ל הרי שההפך הוא הנכון.

לכל אלו ניתן להוסיף שיקולים רבים נוספים כגון: העניין שלכם בארץ המיועדת ובתרבות המקומית, הרצון ללמוד שפה שלישית במקום שאינו דובר אנגלית למול הרצון בארץ שבה הכול מתנהל אך ורק באנגלית, השפעת המרחק מהארץ, וכן דברים שייתכן שחשובים לכם באופן אישי כגון אופייה של הקהילה במקום אליו אתם עתידיים לנסוע (ולעיתים מספר הישראלים החיים בה), מזג אוויר נוח ועוד.  

 

ההמלצה האחרונה איננה כלולה ברשימת השיקולים אלא היא כללית: אל תתביישו לשאול אנשים שונים. כפי שאומר הפתגם אין חכם כבעל ניסיון, ואני סמוך ובטוח שרוב הסטודנטים שביצעו את חילופי הסטודנטים בשנים האחרונות ישמחו לסייע לכם בהתלבטות האישית ולספר מניסיונם האישי. מוזמנים לפנות גם אליי כמובן ושיהיה המון בהצלחה!